סופרפוזיציה

אחרי שאמא החליפה טיטולים, הביאה בקבוקים, חיבקה, ליטפה, עברה מהחדר הזה לחדר ההוא... קצת יצאה לה השינה. לילה טיפוסי עם הצעירים חסרי המנוח. ממילא יש יום עמוס ויש לי תחושה שאני לא מספיקה כלום אף פעם. 

מקווה שבחודש הבא יהיה קצת יותר זמן, בלי בלתמים דוגמת ילדים חולים או בידודים, חס ושלום. חייבת קצת זמן להתאפס על החיים. יש לי המון ביורקטיות לטפל בהן...