סופרפוזיציה

הרעב המטורף הזה שכך. אולי כי נכנסתי לזה יותר מדי מהר מדי, אחרי תקופת התנזרות כל כך ארוכה. טוב, מי ישמע, לא עשיתי כמעט כלום מאז ש "חזרתי". וכנראה שטוב שכך. דברים צריכים להעשות בעדינות ובהקשבה. וטוב לי כך. עכשיו, כשאני לא מפוחדת, אני יכולה לדמיין גבר נוגע בי ושזה נעים. נעים לשנינו. וכידוע, כדי ליצור מציאות, צריך קודם כל להיות מסוגלים לדמיין אותה. אני יכולה לדמיין גבר מיטיב בחיי.

חןץ מזה, הילדים נרדמו וזה סוג של נס. אתמול לא ישנו כל הלילה. כמה קפה אפשר לשתות? וגרוע מזה, כמה אפשר לנהוג בלי שינה? 

היום גם התווכחתי עם איש שירות ויצאתי צודקת. אני כל כך אוהבת להיות צודקת.