אז זה היה קשה. חזרנו מאוחר מארוחה משפחתית אצל אחי, והילדים היו היפר והתקשו להרגע. עד שלא הייתי באוטו עם הווייז דלוק, לא האמנתי שאני אשכרה הולכת למסיבת סאדו. השעה הייתה קצת אחרי חצות כשהגעתי לטאבו. הם פתחו ב23, אז קיוויתי שהמסיבה תתרומם.
ארבעה גברים שונים ביקשו להכנס איתי בדרך מהאוטו למועדון, והיה מדובר בכמה מטרים בסך הכל. לכולם סירבתי.
לא מייד הכניסו אותי, אבל חיכיתי בסבלנות, יען כי אני בחורה מנומסת. בכניסה נתנו לי תדריך מה מותר ומה אסור לעשות במועדון, והציפיות נסקו. אבל כשהגעתי לא התחברתי בכלל לאווירה. זו נראתה כמו סתם מסיבת ריקודים, ואני חיפשתי בדסמ. אז חתכתי לדנגן. בדנגן מייד הרגשתי בבית. הסלקטורית בכניסה הייתה חמודה וחמימה. הדורמן היה חביב. ואף אחד לא נתן לי תדריך. הכל הרגיש לי רגוע יותר. בתור לכרטיסים הסתכלתי מאחורי וראיתי סוטים חביבים בכל הגילים. לא הרגשתי כזאת זקנה. איך שנכנסתי ראיתי אדונים ושפחות עם קולר ורצועה, וידעתי שהגעתי למקום הנכון. היו הופעות טובות, היו סשנים ספונטניים, הייתה עמדת איפור והייתה אפילו חנות פטיש באמצע המועדון! רכשתי שמלה נחמדה. המוכרת הייתה אמהית, ואני כנראה הייתי מוצפת רגשית ובמאניה. הכל נראה לי וואו, אפילו הפיפי על מושב השירותים. חבל שאמא התקשרה והרסה לי את האופוריה. היא פחדה שהילדים יקומו.
בקיצור, עשיתי את זה. הבצורת נשברה!
*אף אחד לא הרביץ לי*
