לפני שנתיים. 23 במאי 2022 בשעה 9:42
לפעמים גם אנחנו לא מבינות עד הסוף. אנחנו שוכחות שהתחושה שנראית לנו כל כך טבעית שאנחנו אפס מאופס, מגעילות ומיותרות בעולם, ושכל רע מגיע לנו, זה כי מישהו אמר לנו כך, לאורך זמן. ואם אנחנו פוגעות בעצמנו, זה כי התרגלנו שזה מה שצריך להיות. גם כשהפוגעים הלכו אנחנו ממשיכות. ואם אנחנו חשות כאילו עוד שניה ניפול גם משולי החיים, כי אנחנו תמיד מעיזות לצעוד רק בשוליים, זה כי גרמו לנו לחוש שאין לנו חלק בעולם הזה.
*פוסט טראומה מורכבת*
