והאישה הזאת נפגעה על ידי גברים מאז היותה פעוטה ועד היותה אישה בוגרת ובשלה. יום אחד החליטה האישה שהדרך היחידה להפסיק להפגע היא לסגור את עצמה מולם לחלוטין. היא הפסיקה לקיים יחסי מין, הפסיקה להתנשק, הפסיקה לגעת, הפסיקה לדבר איתם כליל. היא הפסיקה להרגיש. היא נרדמה. והיא ישנה, 5 שנים ארוכות.
ואז הגיע גבר שהצית בה אש מהגחלים שחשבה שכבו. הוא גרם לה להרגיש כשחשבה שליבה התנוון, ועורר בה צמרמורות של התרגשות ורטיבות, כשחשבה שאף גבר לעולם לא יוכל לגעת בה.
אך כשהבינה שימיהם יחד ספורים, אמרה לו ללכת. היא ידעה שאם תניח לו להצית אותה, לא יוותר ממנה דבר. הוא שמר עליה מפניו והסכים ללכת.
ואז חזרה לישון, עוד שנה שלמה. ואז הגיע גבר אחר, שגרם לה להרגיש בטוחה ועטופה, גם כשהכל בה נעור שנית. היא ידעה שבחיקו תוכל לנוח ולו לזמן מה.
והיא ידעה גם שהיא לא רוצה לישון יותר.
לפעמים התרופה הטובה ביותר היא אור השמש.
