פעם הייתי, ואז נהייתה לי צרבת מזה. הרבה בגלל שגיליתי את הצביעות מאחורי הרוחניקיות. לי הכי חשובה האמת. אבל הבנתי שגם לראות תמיד רק את השלילי, זו לא האמת. ואם אנסה להתמקד בחיובי, זה לא אומר שיש לי אידיאולוגיה רוחניקית, אלא רק שזה לא מועיל לי. אני לא רוצה להשאב למטה.
הברכות שלי היום:
1. יש לי אדון שאני חשובה לו.
2. אני בביתי עם ילדיי, בטוחה.
3. יש לי שני ילדים בריאים, שמחים ומצחיקים, שלא רק בוכים ורועדים כל היום בגלל המלחמה.
4. יש לי כלבה שאני יכולה ללטף ולאהוב.
5. יש לי אותי. אני כאן, ואני מחזיקה את עצמי.
6. יש אנשים שבודקים מה קורה איתי ומציעים עזרה.
7. יש מתנדבות שמגיעות לעזור קצת עם הילדים.
count your bessings. זו לא מילה גסה. להתמקד בכוח ולא בחולשה, בטוב ולא ברע. ועדיין להשאיר לגיטמיציה לבכות גם על הרע, רק לא בצורה שתשאב אותך למטה. אין בזה תועלת. ואין תועלת בלחיות כשאת פוסחת על שני הסעיפים- לא בוחרת במוות, אבל גם לא בחיים.
