לא כי אני קשה להשגה, אלא דווקא כי אני קלה מדי. .אני שלך לחלוטין מ-Day one, ובכל יום יותר.
אתה יודע את זה. מעולם לא היה לך ספק למי שייך הלב הזה. מעולם לא הטלת שמץ של ספק בנאמנות שלי. ואתה יודע כמה אני מכורה לך.
ודווקא במקום הזה אני צריכה לא רק שלא תוותר עלי, משל הייתי משקל עודף שאפשר לזרוק בצד הדרך אם קשה. אני צריכה שתחזיר אותי כשאני הולכת. שתדרוש ממני להוכיח שאני שלך. I need to be claimed.
כשאני נסוגה ממך ומבטלת סימני שייכות, אני צריכה שתחזיר אותם. כי אין סיכוי שלא ארצה להיות שייכת לך, אבל אי אפשר לתת את הלב למי שלא לוקח אותו ואומר: "תודה, זה שייך לי עכשיו. אני רוצה את המתנה הזאת."
לפעמים, כשאני הולכת ממך, אני רוצה שתסגור לי את הדלת, ותנעל. אני רוצה להיות עד כדי כך חשובה לך, שהחופש שלי ילקח.
כשאתה מגביל ודורש, אני מרגישה חשובה לך.
כשאתה מוותר ונותן ספייס, אני מרגישה בודדה ואבודה.

