לפעמים אין לי כוח לבצע את כל המטלות. נהיה כבר מאוחר, ואני עייפה, ורק רוצה להתנתק.
מה שמניע אותי, מה שהניע אותי היום, זו הידיעה שאכפת לך. המשימות האלו הן החיבור בינינו, והביצוע שלהן נותן משמעות לבדס"מ שבינינו. נותן כבוד וקדושה להסכמות שלנו. אי הביצוע- מבזה זאת.
פעם חששתי שהמטלות שלי מכבידות עליך. שאני זאת שרוצה את השליטה מרחוק, ועליך זה רק מכביד. כיום אני יודעת שגם אתה רוצה בה, וכיוון שכך, יש לי מוטיבציה אמיתית. ואולי זה נראה מגוחך. הן באמת לא מטלות כאלו קשות, אבל ההתמדה, העמידה בזמנים והדיווח, אלו האקטים של אהבה וכבוד כלפיך וכלפינו, שאני עושה וממלאים אותי. אני מקווה שהם עושים גם לך טוב. אני מאמינה שכן.
כולם כאן כותבים על ציות ושליטה וכניעה והובלה ואיך הכל נורא רציני ודרך חיים (ואם זה לא ככה, אז זה בכלל לא בדס"מ לדעתם, אלא רק קינק).
נדמה לי שאנחנו מתנהלים במישור אחר לגמרי. לא השליטה היא העניין, אלא הקשר. החבל הזה, ששנינו מחזיקים בו, כל אחד מהצד שלו, מאפשר לחיבור המיוחד הזה להתקיים. הוא דרך בדס"מ, אבל הוא לא בדס"מ. הוא החיבור הייחודי שיצרנו, שקיים רק בינינו. בדס"מ כזה לא היה לי מעולם.