לפחות קצת דם. הקדים לי בחמישה- שישה ימים, ואני תוהה למה... בכל אופן, זה מסביר את הדיכאון הטוטאלי שלי ביומיים האחרונים. זו הקלה לדעת שיש סיבה ביולוגית לתחושת הקטסטרופה שבאוויר.
רציתי לקחת את קוויני לטיול ארוך, אבל עד שהתכוננתי לצאת, התחיל לרדת גשם. אחר כך גם נגמר לי הכוח וגם כבר לא היה שווה ללכת לגן מאיר. אז הלכנו לפארק קרוב יותר, שם היא רצה ונהנתה.
היה לי היום ריאיון לארגון ללימודי יהדות, שנותן מלגה. לא יודעת אם יש לי כוח להוסיף עכשיו עוד 4 וחצי שעות שבועיות, אבל הנושאים שנלמדים מאוד מעניינים. זו הזווית היהודית של רפואה משלימה.
וחוץ מזה, בחיי שאני זקוקה לבית חם. והארגון נותן כזה. כן, אני רוצה שיהיו נורא נחמדים אלי, רק כי אני יהודיה, ורוצים להחזיר אותי בתשובה. למה מה יש? מזמן לא היו נחמדים אלי ככה. מזמן לא טיפלו בי. באמת שמזמן.
לפני 15 שנים. 1 בנובמבר 2009 בשעה 19:38