לפני 15 שנים. 21 בנובמבר 2009 בשעה 5:52
יש ביטויים שאני אוהבת לתרגם מילולית, גם אם הם בלתי ניתנים לתרגום. בתרגום מילולי הם מעלים חיוך על פניי, ובכלל, מאפשרים לדון על מקורם אם האחד שעימו את משוחחת ברגע זה, משתומם על התרגום העילג. למשל: "זה לא נגמר, עד שהאישה השמנה תשיר".
תרגום מילולי שאני לא סובלת הוא: "זה לא עושה שכל". צורם לי לאללה. "זה לא הגיוני" נשמע לי טוב ונעים לאוזן פי אלף.
אולי בגלל שאני משוררת, חשוב לי מאוד גם הניגון של המילים והמשפטים, לא רק משמעותם. כתיבת שירה היא סוג של הלחנת מוזיקה.
