סופרפוזיציה

לפעמים נדמה לנו שאנחנו חסינים מהכל, ואז הוא בא, טופח על שכמנו, ומזכיר לנו שממש לא...
אנחנו נדמים לעצמנו, לאחרים, כל כך חזקים...

אולי למי שהיה קרוב יותר בעת האחרונה היה קל יותר לקלוט. אני צפיתי מרחוק, מדי פעם קפצתי לביקורים, ולא קלטתי... בעצם, מי אני שאגיד שכך הרגך ולא אחרת. מאיפה אנחנו יודעים? אבל זה מה שקופץ לי לראש. אולי כי את זה היה ניתן למנוע, אם מישהו היה עוזר...

לא בהאשמות. למה אני כועסת?


היא התקשרה הבוקר, חברה שלך, ושאלה אותי אם אני שומעת את הבכי. חשבתי שהיא נפלה על כל הראש. ואז היא אומרת שנפטרת. שאלתי אותה בערך חמש פעמים, אם היא בטוחה, וכו', ועד עכשיו אני לא יודעת. לא סגורה על זה. אני רוצה לדעת מה קרה, מתי ואיך. איך קורה שבן אדם מת כל כך מהר?
לא הספקתי להחזיר לך את הכסף, נשמה טובה שכמותך... איך הלכת לפני שהספקתי?

מותר עכשיו לומר את שמך? כשבן אדם נפטר פה בכלוב, פתאום כל פרטיו גלויים לעולם. אבל את במילא תמיד התקשית להגות את הניק שבחרת לעצמך:

wrong naughty girl

טוב, לא את, אחרים... אז הייתם אומרת להם שיקראו לך פשוט ורד.



כבר צריך להספיד? אני רוצה ולא רוצה.

אפשר לומר כאן, בלשון הווה, שאת אדם טוב לב ברמות, כועסת לעיתים אך סולחת, חמה, הרפתקנית, מינית, שזה כבוד להיות חברה שלך. אחת מהיחידות שסובלות אותי בכלל.

סליחה על הנתק בזמן האחרון. נעלמתי כי הרגשתי שאין לי מה לתת. כי התביישתי.
כי אולי קינאתי, בך, מטומטמת שכמותי. במה לעזאזל קינאתי?

אני יודעת שדברים עמדו להסתדר לך. שעמדת לעשות את זה בגדול. שאולי היה לך ילד יום אחד. בן זוג לתקופה ארוכה. עילוי בעבודה.

כך שנראה לי שמישהו שם למעלה התבלבל.


ואני לא אקלוט את זה עד שלא אראה את גופתך באדמה.

בא לי להתקשר אליך עכשיו. נכון זה חולה? מי יושב על הטלפון שלך, ורד? עונה את בשורת האיוב למחפשים אותך?


ומה עם זטרס המסכן, שבחיים בחיים לא היית עוזבת אותו ככה???? נדמה לי שאמרת שאחותך תגדל אותו? דיברנו על כך לפעמים, על מי ידאג לכלבים שלנו אם פתאום...

זטרס חייב להיות בסדר. אנחנו נמצא לו פיתרון, אל תדאגי. אבל המסכן הקטן, שלא יכולת אפילו להשאיר אותו רגע עם אנשים בלי שיבכה... מסכן קטן ומתוק.