סופרפוזיציה

קשה לי לקרוא ספרים שעוסקים בנושא, לראות סרטים שעוסקים בנושא. בעיקר בשליטה גברית.
יש לי שם איזה מחסום, שלא לגמרי ברור לי מה מקורו. קצת חבל לי.


מצד אחד, אני מרגישה שאני עובדת על מציאת זהות עצמית מחודשת, שלא נובעת ישירות מבדס"מ. במשך כמה שנים הגדרתי את עצמי קודם כל כנשלטת, וכעת זה לא כך. כעת אני קודם כל אדם.
מצד שני, אני מרגישה שאיבדתי משהו. אהבתי את זהות הנשלטת. וכעת קשה לי... מה שקשה לי הוא לא שאיני מזדהה עם התכנים. אני עדיין מתחרמנת מאותם הדברים. אבל קשה לי להיות במקום הזה.
נראה שהדיסוננס שהיה לי פעם, בין התשוקות שלי לבין מה שאני מוכנה לעשות, חזר. אבל הוא חזר אחרת. עמוק יותר, נובע מניסיון, מדמם.

זו עדיין קהילה עבורי, אבל בצורה אחרת. אני לא חשה חלק באותה צורה. אני רואה תמונות, קוראת סיפורים ושירים, והדבר הראשון שאני חשה, הוא רתיעה.
מעניין אם יום אחד זה ישתנה. מעניין אם זה משנה. אני מרגישה מבוגרת כל כך, שקשה לי לחשוב על עצמי חווה דברים מיניים ופרועים בעתיד. כל מה שאני יכולה לראות בעתיד, הוא התמסדות.