ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

סופרפוזיציה

כשנבדוק נגלה מה קורה בפנים.
לפני 14 שנים. 18 בדצמבר 2009 בשעה 21:44

יש מקומות רגשיים שאני לא מסוגלת להיות בהם. מצטערת, לא מסוגלת.
אחד מהם, הוא לקבל מוות שאני לא שלמה איתו. מוות מיותר, בתאונה, או מוות בייסורים אחרי חיים קשים ומלאי סבל.

אז אני לא בוכה על אבא שלי, וכשהמחשבות באות אני מגרשת אותן.
ואני לא בוכה על ורד. המוות שלה לא התעכל רגשית, והוא גם לא יתעכל, ככל הנראה. זה לא משהו שאני מסוגלת לעשות.


אז אולי זה עושה אותי אדם רע, אפאטי, אטום רגשית, אבל א י ן לי דרך אחרת להתמודד!

חתול צללים​(לא בעסק){Cypris} - זה לא עושה אותך אדם רע או אפאטי, אבל יבד"כ ש מחיר מצטבר שמשלמים על גירוש מחשבות לאורך זמן ובכלל לא בטוח שאת רוצה לשלם את המחיר הזה
לפני 14 שנים
amy​(נשלטת){מבטלעיניים} - אין לי כלים אחרים להתמודד כרגע.
לפני 14 שנים
LillyVonSchtupp​(מתחלפת){Dan_Kap} - דווקא הייתי אומרת שזה עושה לך אנושית -- מתמודדת איך שאת מסוגלת -- לא פחות, ולא יותר.
לפני 14 שנים
בלוסום​(לא בעסק) - מסכימה עם לילי. מישהו עומד לך עם סטופר או עם מד אבל?

אם תדחקי בעצמך להתאבל לפי איך שמצפים ממך, הצלקת תהיה יותר גדולה, ואיתה גם ההכחשה וההדחקה. תני לזמן לעשות את שלו. אולי את בשלב אחר כרגע, בשלב הכעס? ההדחקה? יש שבעה כאלה, ברוך השם. השלב הסופי הוא ההשלמה, איכשהו כולנו מגיעים לשם..
לפני 14 שנים
Rainbow - אני לא חושב שיש מוות שאנחנו שלמים איתו, אולי רק בשיבה טובה, וגם זה אני בספק, כי כל מותת מותיר אחריו חלל שאנחנו לא תמיד יודעים איך להתמודד איתו.
וכל אדם מתאבל בדרכו שלו.
שזה מתחבר לדברים של לילי, כל אחד מתמודד איך שהוא מסוגל, עם הכלים שלו, או חוסר הכלים שלו.
ולטעמי זה לא הופך אותך לאדם רע או אפאטי. (אני יודע שאת לא כזאת)
}{
לפני 14 שנים
אופק קסומה - מסכימה עם הקשת שמעלי. איך אפשר להיות שלמים עם מוות? זה מותיר אותנו בלי אותו אדם בחיינו.
כל אחד ודרכי ההתמודדות שלו. מאחלת לך למצוא את הדרך שתותיר אותך שלווה ופחות מצולקת. ככל האפשר.
לפני 14 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י