שאלה המיועדת לותיקים יותר שביננו, בהתייחס לפן ה פ י ז י של בדס"מ- סאדיזם/ מאזוכיזם:
נשלטות, נשלטים- האם מצאתם שבמהלך התקופה בה אתם חווים בדס"מ באופן פעיל, השתנתה העדפתכם לגבי רמות הכאב אותן הייתם מעוניינים לחוות? האם ייתכן שבשלב מסויים השתוקקתם להרבה מאוד כאב, ובמהלך הזמן תשוקה זו פחתה?
אישית, אני חשה שלמרות שאני עדיין מסוגלת להנות מסשן סאדו קליל, יש בי הרבה פחות רצון, נכונות, ואולי אף סיבולת ממשית, לספוג כאב קשה. אולי זה עניין של גיל, אבל איכשהו, מרגישה רצון להוריד את המינונים.
זה לא שההעדפות המיניות הבסיסיות שלי השתנו. אני בספק אם הן מסוגלות להשתנות. אתמול אוננתי על שני סיפורי שליטה, ונהניתי עד מאוד. אבל כשאני חושבת היום על קשר שליטה, הוא נראה אחרת לגמרי ממה שפינטזתי עליו בעבר. הרבה יותר שוויוני, הרבה פחות תובעני. יותר תבלין, פחות 24/7.
אז בעצם זה לא רק העניין הפיזי, זה בכלל. זה עניין של גיל? של תקופה?
כמה מאיתנו נשארים מההתחלה מאוד מאוד עמוק בתחום? זה עניין של מיהו הבן זוג והקשר שלנו איתו? מה משפיע על השינויים האלו, בעצם?
לפני 14 שנים. 17 בינואר 2010 בשעה 12:25
