סופרפוזיציה

לפוסט הזה:

http://www.thecage.co.il/blog/userblog.php?postid=230251&blog_id=21176


"בלעחח. נשמע מבחיל. מעצבן. אני לגמרי מבינה אותך, אבל כנראה שאנחנו צריכות להיות קצת פחות מנומסות במיטה, כדי להרגיש טוב עם עצמנו אחר כך. מין פרדוקס שכזה.לפעמים אני מרגישה שהנימוס שלי הוא מה שאונס אותי. הפחד הזה שלא לפגוע, שלא להעליב. אני אונסת את עצמי, ואחר כך מרגישה פגועה פעמיים- גם שלא עצרתי כשזה הפסיק להיות נכון, וגם שהוא לא ידע לקרוא אותי."


באמת, זה משהו שאני צריכה ללמוד לעשות. ומה לעשות, שלעיתים קרובות גברים לא מבינים, אלא אם כן אומרים להם בצורה מאוד בוטה? ומה לעשות שאז הם נעלבים? ומה לעשות שרבות מאיתנו, הנשים, מרגישות שאם לא נזעק ונתנער, בצורה הכי אגרסיבית שיש- נאנס? זה מין פחד מושרש שכזה (ולא בלתי מבוסס), תוצר של הפגיעות בנו משחר ההסטוריה, ובצורות קטנות בכל רגע ורגע, גם בחברות הכי מתקדמות שיש.


אחח, הכל בגלל חווה. למה, למה אכלת את התפוח???

😄