שבדס"מ אינו חלק פעיל מחיי. רק החלומות שבאים מדי פעם מזכירים לי... חלומות מטורפים, קיצוניים, דברים שלא אעז לפנטז עליהם, לא כל שכן לעשות במציאות.
בדרך כלל הם קשורים להשפלה ולהתעללות של קבוצה (משפחה או קבוצת חברים), או אישה.
כל הלאווים שלי במציאות הופכים להיות חלומות מחרמנים בטירוף בתת מודע.
איזה קטע.
אלו דברים שאני אפילו לא מפנטזת עליהם במציאות, חשוב להדגיש. אם אני נגיד, עושה ביד, ומדמיינת משהו או קוראת סיפור ברשת, אלו בפירוש לא הדברים שיגרו אותי. אבל מה הקטע? כשאני רק מרפרפת על כותרות כאלו, אני חשה מין כאב. כאילו משהו הוא יותר מדי בשבילי. זה כנראה הסימן להדחקה- שאני יודעת שהם "אסורים" איכשהו, אפילו במחשבה, אבל הם נורא נורא מגרים אותי. אני יודעת שאם אגשים אותם במציאות, הם יעשו לי רע ויסבו לי נזק, אבל הם מטמטמים לי את הליבידו. אז מה קורה? בלילה הם יוצאים, כששכבות ההגנה נפרצות.
לפני 13 שנים. 3 באוקטובר 2010 בשעה 12:11
