צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

סופרפוזיציה

כשנבדוק נגלה מה קורה בפנים.
לפני 13 שנים. 20 באפריל 2011 בשעה 9:34

אבד את הצפון בגללי, בשבילי.
אל תהיה לי אנמי.
צא מדעתך בשלי,
השתוקק להרוג אותי,
או לפחות להכות אותי,
עד אובדן ההכרה.
ואז-
קבל את מנחתי.
את ליבי.
את התמסרותי השלמה והמוחלטת.
תן לי להתפלש לרגליך,
אל תפחד.
אני מתחננת לפניך-אל תפחד,
מעוצמת תחנוניי-
מהתלות המוחלטת שלי בך,
מנכונותי להיות שלך לתמיד
ולגמרי-
עד המוות ובחזרה.
אל תפחד מאלימות רגשותיי,
אל תפחד ממני,
הרי בין כה וכה אני כחומר היוצר בידיך,
כי כך רציתי להיות,
כי כך ביקשתי להיות,
בכל נים ונים מנפשי.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י