לפני 12 שנים. 6 באוגוסט 2011 בשעה 21:47
זה משהו, הביטחון הזה. כשאני מפחדת באמת, פוחדת לחיי, אני לא מגורה. אני יודעת את זה מניסיון. אבל יש איזה גבול דק... בפנטזיה אני אוהבת לפחד.
את סשן הטרור שלי עדיין לא חוויתי. ספק אם אחווה. זה עם ה... גרירות, צעקות, משיכות בשיער, מכות, אקדחים וסכינים...
בסשן הזה הכל קורה כל כך מהר, שאני מספיקה רק לפחד.