סופרפוזיציה

בתקופה האחרונה, היות שכשלתי כל כך בהחלטות שנטלתי, אני מנסה פשוט לזרום עם היקום. לפתוח את עצמי לאפשרויות ולקחת מה שהיקום נותן לי.

כך עשיתי בעניין העבודה, כאשר שלחתי קורות חיים לשלושה תחומים שונים, והתחום הנכון קרא לי. כך עשיתי גם בהתנדבות. חזרו אלי כרגע מהמרכז הישראלי לנפגעי כתות, לאחר שהצעתי להתנדב שם. הבעיה היא שיש להם קורס שנופל על יום שאני לא יכולה... אבל הסברתי לבחור שאני בעצמי נפגעת כת, ושיש לי עניין אישי עז בנושא. הייתי מאוד שמחה לקדם את ההבנה כיצד כתות עובדות ומדוע, גם כשאתה מבוגר וכשיר, לפעמים אתה לא מסוגל להגיד "לא". אתה פשוט לא יכול (או מתקשה מאוד), לעזוב את הכת. זה כמו סם. אחרי שהוא שמע, בקווים כלליים, את הסיפור שלי (לא הזכרתי בדס"מ), הוא אמר שינסה לבדוק אפשרות לשלב אותי אצלם בכל זאת. אני יודעת שיש בי רצון עז להתנדב ולתת. מרגישה שיש בי מעיינות של נתינה, ואני זקוקה לתת. כן, לא רק בהקשר אירוטי:)