איך לפעמים רגע אחד קטן זורק אותך בחזרה לעבר... לפני 13 שנים. 2 באוקטובר 2011 בשעה 20:01 פְּגִישָׁה, חֲצִי פְּגִישָׁה, מַבָּט אֶחָד מָהִיר, קִטְעֵי נִיבִים סְתוּמִים – זֶה דַי... וְשׁוּב הֵצִיף הַכֹּל, וְשׁוּב הַכֹּל הִסְעִיר מִשְׁבַּר הָאֹשֶׁר וְהַדְּוָי. (רחל)