לפעמים אתה כאן בשבילי ,ולפעמים אני כאן בשבילך. אתה למעלה. אתה תמיד אדוני. בחרתי לתת לך את השליטה במערכת היחסים הזאת. אתה בחרת לקבל, ולקחת.
אתה מוביל. תוך התייעצות עם הכפופה לך- איתי, אתה תמיד מוביל. ויחד עם זאת, יש לי את הגבולות שלי. על אף שאתה מורה הדרך, יש מקומות אליהם לא אסכים ללכת. יש פינות שאגיד לך- עכשיו לא. בפעם הבאה. ולפעמים תתעקש איתי. תגיד לי שאתה מורה הדרך, שיש לך הרבה ידע וניסיון, שאתה מרגיש אותי, ושאולי אני טועה. לפעמים תוותר לי. לפעמים אכנע. לפעמים לא. על אף שאתה הדומיננטי, אנחנו שניים כאן.
ויש פעמים שאנחנו מדברים כחברים הכי טובים. ככאלו שפשוט מרגישים קרובים זה אל זו. חולקים חלומות משותפים, מדברים שעות על מחשבות שלנו, על חוויות מהעבר, מההווה...
לפעמים אנחנו משתובבים זה עם זו. צוחקים, מחליפים תפקידים... אני מנסה לתת לך פקודות, להכניע אותך. אתה תגיב בחיוך סבלני, אפילו נהנה. אתה לא מתחלף, לא איתי, לא במערכת שלנו. ולכן, לעולם לא תיתן לי להיות במקום בו השליטה בך ממש נתונה בידיי. אבל אתה תיתן לי לחקור גבולות, ולבטא את הצד השולט שבי, ואת הצד הילדותי, ואת הצד המפוחד... לפעמים אצעק אליך שאתה בכלל לא יודע מה אתה עושה, לאן אתה לוקח אותי לעזאזל, לאמצע המדבר? לפעמים אני חרדה שבסוף תגרום למותי...
ואנחנו כאן.
ויש את הזמנים האלו בהם אתה זקוק להניח בצד את הכתר. לבכות כמו ילד. להתמסר לכאב, לחרדות, ואתה זקוק שאהיה שם בשבילך כאם, כאחות... שאאסוף אותך אלי וארגיע אותך... שאני אהיה זו שדואגת שהכל יתנהל כהלכה, לשם שינוי. ואני נותנת לך להניח ראשך על ברכיי, לעצום עיניים, לנוח...
אבל אם עולה בי מצוקה גדולה מדי, או כאשר לא אוכל עוד, אני קוראת לך בעדינות, או שאתה שם לב בעצמך. כמו הורה, לעולם אינך שוכח לגמרי את תפקידך. אתה שב ונוטל את הכתר, וממשיך לנהל הממלכה.
פנטזיה? מציאות?
המערכת הטובה ביותר שיכולה להיות לי- בדס"מ ווניל.
לפני 13 שנים. 19 באוקטובר 2011 בשעה 20:49
