סופרפוזיציה

הוא קירח ומבטו עז, והוא מביט בה כאילו הוא ר ו א ה בה משהו.
הוא עומד על המדרכה, ליד כניסה לבניין. כשהיא עוברת לידו, מבטיהם מצטלבים. היא אינה מסוגלת להתיק את עיניה מעיניו- הוא מרתק אותה במבטו. היא נעצרת מולו, עומדת שם כמהופנטת. "תיכנסי אלי", הוא אומר, ומניד ראשו לכיוון הכניסה לבניין. כמו מתוך טראנס, היא פוסעת קדימה לאט, והוא אחריה. קול עמום בתוכה מוחה- "מה את עושה? הוא זר!", אבל הקולות רחוקים. כעת היא רק רוצה לציית.
היא פוסעת לתוך הכניסה לבניין, וחשה את ידו בתחתית גבה, ספק כופה, ספק מכוונת את צעדיה.
שלוש גרמי מדרגות ארוכים. ככל שהיא מגביהה, היא חשה את הפחד גואה בה, אבל אינה מסוגלת להפסיק לצעוד. אינה רוצה. כשהם מגיעים לקומה השלישית, הוא אוחז במותניה מאחור ועוצר את גופה מול דלת מעץ חום מתקלף. היא חשה את ידו נדחפת לכיסו. דולה צרור מפתחות ופותח את הדלת. הוא דוחף אותה קלות פנימה. הדירה אפלולית ולוקח לה כמה שניות להסתגל לאור העמום. רק מנורת שולחן קטנה דולקת ומאירה את הסלון.
"שבי", היא שומעת את קולו, ונדחפת לכיוון ספה מרופטת.
היא פוחדת. היא חשה עכשיו את הפחד במלוא עוצמתו. ליבה הולם בחוזקה. אבל ממה היא מפחדת? היא לא יודעת בדיוק. עצם השהות בקרבת האישיות העוצמתית הזאת גורמת לה לחוש מאוימת. כאילו היא חוששת שנשמה חזקה כשלו תבלע את שלה, והיא- תמות.
ואז היא חשה שפתיים חמות על שפתיה, והיא נסחפת אל תוך נשיקה עמוקה ותובענית. ידו מונחת סביב גרונה ולפיתתו מתחזקת ככל שהנשיקה מעמיקה.
לבסוף מרפה פיו מפיה, וידו עוברת ללטף את שערה ואת פניה.
"תסתכלי עלי", הוא מצווה, והיא תופסת שעיניה עצומות בחוזקה. היא מתאמצת לפקוח את עיניה ולהגביה את מבטה אל תוך עיניו. הוא מביט בה במבט עז, תובע את נשמתה.
"מרגע זה ואילך- את שלי."