לפני 12 שנים. 28 בנובמבר 2011 בשעה 19:18
יש כאלו שמתרתחים מהר ונרגעים מהר. אני לא. אני עשויה לרתוח על אש קטנה זמן רב, לא להבין בכלל שאני ברתיחה, להיות כביכול רגועה, ואז בבת אחת- להתפרץ. וכשאני מתפרצת, שאלוהים יעזור למי שנמצא בסביבות הר הגעש הזה...
אבל האמת היא שאני מפחדת פחד מוות מהכעס שלי. גם אם אני מרגישה שהוא מוצדק. אני מעדיפה למצוא תירוצים ללמה הוא ל א מוצדק, ולמוסס אותו.
אני מפחדת לכעוס. בין השאר, כי אני מפחדת מהכוח שלי. וכי אני נורא נורא מפחדת לאבד שליטה על עצמי. אין תחושה יותר חסרת אונים מאיבוד שליטה.