ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

סופרפוזיציה

כשנבדוק נגלה מה קורה בפנים.
לפני 12 שנים. 28 בנובמבר 2011 בשעה 19:18

יש כאלו שמתרתחים מהר ונרגעים מהר. אני לא. אני עשויה לרתוח על אש קטנה זמן רב, לא להבין בכלל שאני ברתיחה, להיות כביכול רגועה, ואז בבת אחת- להתפרץ. וכשאני מתפרצת, שאלוהים יעזור למי שנמצא בסביבות הר הגעש הזה...

אבל האמת היא שאני מפחדת פחד מוות מהכעס שלי. גם אם אני מרגישה שהוא מוצדק. אני מעדיפה למצוא תירוצים ללמה הוא ל א מוצדק, ולמוסס אותו.
אני מפחדת לכעוס. בין השאר, כי אני מפחדת מהכוח שלי. וכי אני נורא נורא מפחדת לאבד שליטה על עצמי. אין תחושה יותר חסרת אונים מאיבוד שליטה.

godisafemale​(שולטת) - הכנות שלך יפה ונוגעת ללב.

אך דומני שאין כל כוח שיכול עלייך מלבד את עצמך.
להתיז רשפים וגיצים על הסביבה, האנשים הקרובים לך ולהבעיר אותם ולפגוע בהם מבפנים זה לא רק לא סקסי. זה סוג של אלימות. אלימות רגשית ומנטלית.
לדעת לפרק זעם או כעס לבד זו אחת מהיכולות של אדם בוגר ומאוזן.

נכון, קל לתת עיצות, גם אני מתרתחת לפעמים, אבל גם שם במקום הזה אני בשליטה, תודה לאל ;-)
ונזהרת שבעתיים בכבודם ובנשמתם הרכה של הסובבים אותי.
לפני 12 שנים
מאלפת בשוט ומבט​(שולטת) - תוכנה עמוקה ויפה על עצמך.
זה הזמן להתקדם לשלב הבא: להרשות לעצמך כעס יזום ומבוקר.

בחיוך
לפני 12 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י