סופרפוזיציה

יש מערכות יחסים בחיים שדורשות סגירה. למעשה, כל מערכות היחסים המשמעותיות דורשות סגירה.

גם אם זה אחרי שנים. אם יש צורך בסגירה, הצורך יחכה לך בשקט בפינה בלב, כל השנים, עד שתתפני למלא אחריו.

ולפעמים הסגירה היא אכזבה. למשל, במקרה בו הערצת אדם מסויים כאדון, הרגשת שיש בינכם משהו משמעותי, האמנת בו. שמת את כל יהבך עליו, נתת את חייך בידיו. והוא לא לקח עליך אחריות אמיתית. לא עד הסוף. הוא לא דאג לאסוף את הלב שנותץ. באשמתו או שלא באשמתו, זה לא משנה.
גם אם עשה דברים שאסור היה לו לעשות, עדיין, יש שניים במערכת.

אני רואה מערכת יחסים כברית. על אחת כמה וכמה מערכת יחסים בין אדון ושפחה. זה לא משהו שחייב להמשך לנצח, זה לא משהו שחייב להיות מושלם, אבל גם אם הצדדים פוגעים אחד בשני, חייבים ליישר את ההדורים בסופו של דבר.

אבל יש אנשים שזה לא אפשרי איתם. אנשים שתפיסת עולמם מעוותת וסטטית.

לפעמים הסגירה היא בדיוק זה: להבין שהאדם שהערצת כאל, שנתת לו את כל מה שיכולת ועוד קצת- הוא בכלל לא פרטנר. הוא לא ראה אותך. יש לו תפיסה מעוותת שלך, ואין דבר שאת יכולה לעשות בקשר לזה, מלבד להשתנות כדי להתאים לתפיסת העולם המעוותת שלו. ואת זה לא תעשי, כי את לא רוצה לחיות יותר בעולם מעוות. כי כשנמצאים יותר מדי בעולם כזה, מאבדים את היכולת לתפוס את העולם כמות שהוא, בצורה מציאותית.

אני רואה קנאה חולנית. אני רואה תפיסת זמן וסדר דברים מעוותת.

אני רואה ציפיות שלי שלעולם לא תתממשנה, כי הן מעולם לא היו מעוגנות במציאות. אולי כי הייתי תמימה, צעירה בנפשי, אולי כי הייתי חדשה בבדס"מ. ראיתי אדם שלא היה קיים.
מעולם לא הכרתי אותך באמת.

איך סוגרים את מה שהיה? אדון ושפחה, מערכת סבוכה ועמוקה, שעבורי לפחות הלכה למקומות מאוד מאוד עמוקים. הלכתי על הקצה, לפעמים נפלתי. לפעמים נפצעתי.
ועכשיו מה? אני לא יודעת איך לחשוב על מה שהיה שם. למה זה בכלל היה משמעותי עבורי, אם את הכל עשיתי לבד? מה היה תפקיד הפרטנר בכל הסיפור הזה?

חלק מההתרגשות היה הראשוניות. לחוות את הדברים בפעם הראשונה. לגעת בכל התשוקות הכי אפלות שלי, גם כאלו שלא ידעתי שקיימות. לגעת גם במה שלא טוב.

אבל מעולם לא הייתי זקוקה לו כדי לחוות את הדברים האלו. זה בא ממני. הוא היה שם כדי לחוות איתי, אבל מה חווה ממה שחוויתי אני, אני כבר לא יודעת. עכשיו אני מבינה שהייתה שם תפיסת מציאות אחרת.

אז איך עושים סגירה, כשמגלים שהתמסרת לאשליה? איך מתפייסים עם הרעיון שאדם שהערצת היה שונה לגמרי?
איך שפחה עושה לעצמה סגירה ואפטר קייר, כי האדון שהיה אמור לעשות זאת, כלל אינו רואה זאת כתפקידו?

זה לא קל.