לפני 12 שנים. 14 באפריל 2012 בשעה 18:15
לא, אני לא חושבת שאני צריכה את זה כל כך קיצוני. לפעמים קיצוני הוא בריחה. הבריחה לקצוות כדי לא להתמודד עם איזון, שלווה, אהבה.
לפעמים הקיצוניות, הפחד הנורא והמחריד, הוא פשוט לישון עם מישהו כפיות, באהבה רגועה, לילה אחרי לילה אחרי לילה. אוי, כמה שזה מפחיד!
