אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

סופרפוזיציה

כשנבדוק נגלה מה קורה בפנים.
לפני 11 שנים. 26 ביולי 2012 בשעה 16:51

אחד הדברים היפים ביותר, לדעתי, בלהיות שפחה, זה להאמין.

כלומר, חלקנו, שנכוונו כל כך הרבה, ובעיקר מגברים, למדנו לא להאמין. למדנו שלא כדאי. למדנו שרוב הסיכויים ששוב משקרים לנו, ששוב מסובבים אותנו על האצבע הקטנה, שנהיה פתיות מוחלטות להאמין.

אבל להיות שפחה, פירושו להאמין. פירושו- החופש להאמין. גם אם משקרים לך, גם אם שוב תכווי, ותפגעי, ותכאבי, יש לך כעת את החופש, כחלק מתפקידך כשפחה, להאמין. מותר לך. את אפילו צריכה. ויש בכך משהו כל כך משחרר. לזמן קצר, או ארוך, ככל שתוכלי, להשעות את העמידה על המשמר, החששות, החשדות, ואפילו בידיעה, שרוב הסיכויים שאת מטומטמת מושלמת וחסרת אחריות לחלוטין.
להאמין. זה צורך אנושי כל כך בסיסי. כמו כשהיינו ילדים, לפני שנפגענו. להאמין. ועצם האמונה מטיבה, משחררת, מרפאת, ולא חשובות השלכותיה.
להאמין פשוט כדי להאמין.

דיווה​(מתחלפת) - אפשר לשלוח פה חיבוק?
נגעת!
לפני 11 שנים
amy​(נשלטת) - גם את, בחיבוק שלך!
}{
לפני 11 שנים
באז​(שולט) - מוחה על "בעיקר מגברים" אבל מבין את הרצון בתמימות ובנאיביות של פעם שמובילה לאמון שבלעדיו הכול למעשה תפל.
אני גם נותן אותו ,לפחות פעם אחת.
אל תפסיקי לעולם...להאמין:)
לפני 11 שנים
amy​(נשלטת) - אשתדל... תודה.
לפני 11 שנים
מתנשא - האמונה והתקווה מלווים אותך בפוסטים שלך ומאירים אותם!
לפני 11 שנים
amy​(נשלטת) - וואלה
לפני 11 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י