לפני 11 שנים. 21 במרץ 2013 בשעה 20:49
אלו הדברים הקטנים
שמעבירים אותי על דעתי.
זה לשמוע אותך אומר: חבובה,
מהיום אני מחליט בשבילך.
זו הרטיבות השקטה
שמתפשטת שם למטה.
אלו התחושות הדקות, החדות,
הראשוניות כל כך.
זו התחושה שאני שוב מוגנת
אהובה
מוכלת
מחובקת
אלו התחושות הראשוניות
שאולי הן חולניות
אבל אלוהים
הן טובות כל כך.
אמרתי לך
אתה יודע
זה לא שאני לא יודעת להחליט
או מתקשה
ואני לא בטוחה שהטעם שלך בבגדים
למשל
יהיה טוב יותר משלי.
אבל לוותר לך
גם אם אני חושבת שאתה טועה
לציית לך
גם אם הרצון למרוד זוקף ראשו
להשפיל את עצמי בפניך
גם אם זה מבייש ופגיע
לומר את האמת כולה
גם אם היא מפחידה ומסוכנת
כל אלו מרגישים נכונים כל כך
טובים וטהורים כל כך
שהם בלתי נמנעים.