סופרפוזיציה

כצ'יוואווה גזעית שעירה, היא הייתה כלבה הרבעות. בגיל שנתיים וחצי, אחרי המלטה ועוד המלטה ועוד... חטפה סרטן באיברי הרביה. היא עברה ניתוח וננטשה במרפאה. בחורה שבאה למרפאה עם החתול שלה ראתה אותה ואימצה אותה.
הבחורה הזאת לא הבינה דבר וחצי דבר בכלבים, והקשיבה לאנשים שגם הם אינם מבינים דבר, כמו הוטרינרית והספרית שלה (של הכלבה). לכלבה הייתה חרדת נטישה עצומה והיא גם לא הייתה מחונכת לצרכים. יש להניח ששני הטיולים הקצרים ביום שקיבלה לא עזרו לנושא. הבחורה כל הזמן כעסה על הכלבה המסכנה וטענה שהיא עושה לה בכוונה. היא הייתה מטלטלת אותה איתה לכל מיני מקומות, בתיק נשיאה לכלבים שאפילו לא שמה לב כאשר היה מתהפך, לעיתים משאירה אותה בתיק, לפעמים גם בבית, כדי שלא תעשה לה פיפי. היא טענה שניסתה לאלף אותה, אולם לאחר בדיקה התברר שה"מאלפת" הייתה הספרית של הכלבה.
יום אחד, אחרי שהיא השתינה לבחורה בבית ביום שבת, היא לקחה אותה בתוך התיק וניסתה לנטוש אותה ברחוב. אנשים לא נתנו לה. אני מאוד כעסתי עליה כששמעתי על זה (בדיעבד). היא סברה שהכלבה אינה ברת אילוף. ניסיתי לשדך אותה עם מאלף טוב מפה, אך היא לא שיתפה פעולה. הוא לא היה זמין כשהיא התקשרה, ולכן היא ירדה מכל העניין. קבעה עם מאלפת אחרת, אך ישנה כשהיא הגיעה, ואז ירדה גם מהעניין הזה. פגשתי אותה במקרה עם הכלבה האומללה פה ושם. הייתה מגיעה איתה ללא אוכל או שתיה, גם לסופי שבוע. הייתה מאכילה אותה כמויות מזעריות, ללא כל הבנה או בדיקה של מה היא אמורה לאכול. והכלבה הייתה תמיד מורעבת...
היום פגשתי את החבר החדש שלה. שאלתי אותו מה שלום הכלבה, והוא אמר שהיא "כבר לא איתם". מסתבר שמסרו אותה. "לבית טוב", עם ילד שמסר את הכלבה שלו לפנסיון והפנסיון איבד אותה. זה מה שידוע להם על הבית. זה ואת העובדה שהספרית הידענית המליצה עליו. למה מסרתם? שאלתי אותו. הוא אמר שזה כי שניהם אנשים עובדים שלא יכולים לטפל בה. כן. ברור. אנשים עובדים לא יכולים לטפל בכלבים. כשתהיתי למה דוג-ווקר לא היה אופציה, הוא הסתכל עלי כאילו נפלתי מהירח ואמר: כן, בטח, להכניס מישהו זר אלי הביתה? זה פחות או יותר מה שהבחורה אמרה לפני שגרה איתו, ולכן הכלבה המסכנה לא זכתה כמעט לטיולים. הסטריאו היה יותר חשוב.
הלב נקרע על הכלבה הזאת. מי יודע אם לא תמשיך להתגלגל משם ולאן... שאלתי את הבחור, החבר, אם יקבלו אותה בחזרה במידה שהבית החדש לא יסתדר. ברור שלא!!!! אמר בחיוך זחוח. ואז הזמין אותי לאירוע שהם מארגנים מחר. איכשהו, לא הכי בא לי לבוא...