עד לאחרונה לא הייתי כמעט בפליי פארטיז. הייתי רק לפני משהו כמו 10 שנים, עם המאסטר הראשון שלי, ומאז כל בדס"מ שעשיתי היה כמעט רק אחד על אחד.
כמובן, גם בפליי פארטי זה יכול להיות אחד על אחד (רמז- זה בדרך כלל לא...)
יש משהו שאני מאוד אוהבת בפליי פארטיז. קשה לי להגדיר בדיוק מה. אולי זו האינטימיות שנוצרת בין האנשים, גם אם הם לא אינטימיים אחד עם השני. עצם כך שעושים את הדבר הזה ביחד... וזה בכל זאת, משהו מיוחד, בדס"מ. זה לא סתם עינויים, זה לא סתם סקס. בבדס"מ יש את כל המהות מאחורי, התיאוריה... שאנחנו לא סתם מתעללים אחד בשני. שאנחנו מתעללים לצורך הנאה, או לצורך הסיפוק הנפשי של הנשלט המתמסר, ואותו כנ"ל מהצד השני. לסבול כי המאסטר רוצה, או כי זה מענג אותנו... ויש את כללי הבטיחות, שהרוב מודעים להם ומשתדלים לפעול על פיהם. ויש את כל הקטע הזה שהנה, אנחנו לא כמו כולם. יש לנו עולם אפלולי ומיוחד משלנו. עולם עם הנאות שהן לא רק פיזיות, אלא גם נפשיות.
כל הדברים האלו מתאגדים ויוצרים אווירה בפליי פארטיז שאני פשוט מכורה אליה. אני אוהבת להיות חלק מהדבר הזה, שקוראים לו בדס"מ.
לפני 10 שנים. 20 בדצמבר 2013 בשעה 10:31