אני חושבת שיש משהו עצוב בזה שמגיל מאוד מאוד צעיר, החוויות האירוטיות שלי מקושרות ישירות לכאב, השפלה, כפיה, החפצה, רוע. אני לא חושבת שאלו דברים טובים. לפעמים נדמה לי שכולנו פה ממש עושים שמיניות באוויר כדי להפוך את העניין לנורמטיבי וסבבה. זה לא נראה לי סבבה.
שנים הכחשתי את כל הדברים הקשים שעברתי. בעיקר את הפגיעות המיניות. בעיקר את המוקדמות שבהן. לא חשבתי שהן השפיעו עלי. אבל הנפש פועלת בדרכים נסתרות. הנפש היא דבר כל כך עדין, בעיקר נפש של ילד. אני לא מתיימרת להבין אותה ומה בדיוק נפגע והשתבש במנגנונים שלה. לפעמים אני שוקלת לעבור היפנוזה, רק שאני חוששת שדבר כזה עלול לדפוק אותי סופית.
אני מנסה ממש להזכר, באיזה גיל זה היה ששכבתי במיטה ודמיינתי ילדים עושים זה לזה דברים. מכניעים זה את זה. מכניעים אותי. וההנאה החריפה שהתלוותה לזה. אני חושבת שזו הייתה הנאה מינית... ואני לא יודעת אם זה היה לפני או אחרי פגיעה מסויימת שאני זוכרת.
האם זה משנה בכלל? אם אני יכולה לקשור את זה ישירות לפגיעה- זה דבר רע, ואם זה מולד, זה בסדר? מה זה מולד בכלל? תינוק יכול להוולד עם משיכה לכאב והשפלות? כי אני אגיד לכם את האמת? אני לא חושבת כך. זה לא נראה לי הגיוני. אני חושבת שאם להיות כנה עם עצמי, הרי יותר הגיוני וסביר שמשהו בנפש העדינה כל כך של ילדה קטנטנה פשוט נפגע בצורה קשה בגיל צעיר מאוד. באותו גיל שהדחפים המיניים הראשונים מתקבעים.
כנראה שלנצח האירוטיקה שלי תהיה כרוכה בפגיעות מיניות מוקדמות. כנראה שחלק מהן אני אפילו לא זוכרת. ייתכן שאפילו עדיף כך. אני לא מתכוונת לכעוס על עצמי שכך הוא הדבר, אני יודעת שזו לא אשמתי. לא ביקשתי שיפגעו בי. כלומר, אני יודעת את זה שכלית לפחות. אבל אומרים לי שיש גם אירוטיקה אחרת... ונדמה לי שאני רוצה לטעום גם אותה עכשיו, אחרי שנים שלא. ונדמה לי שאולי אני מתחילה, לאט ובצעדים קטנים, להיות מוכנה.
אומרים לי שלפעמים אפשר להתמסר פשוט לחיבוק. ושזה בסדר אם לא יבואו בעקבותיו מכות.
אומרים לי שגם אם אני לא משמשת כחפץ לפורקן יצרים, יכול להיות שלא יעזבו אותי.
אומרים לי שהנפש שלי עשויה להיות ראויה מספיק לזוגיות אמיתית וארוכה.
אומרים לי כל מיני דברים שאני לא רוצה לשמוע. כי אני מפחדת. כי מאז שאני זוכרת את עצמי אני חפץ, ולמדתי להנות מזה ולבקש את זה. למדתי שאם אני חפץ, יש לי ביטחון. למדתי שזו תכלית קיומי.
אולי נגעו בי מינית בזמן שהכאיבו לי. אולי חיבקו אותי אחרי שצעקו עלי.
אבל אומרים לי שיש אירוטיקה אחרת. ושיש אהבה אחרת. בינתיים זו בעיקר ידיעה. אני לא ממהרת לשם. אני בת 37 וחצי, ואמרו לי את זה קצת מאוחר. ראיתי אמנם שיש אהבה אחרת, אבל אף אחד מעולם לא אמר לי שהיא יכולה להיות גם עבורי.
אז אני לא ממהרת לשם, רק מגששת, בודקת מה יש שם. אבל אולי האהבה הזאת תבוא אלי, אם חלקית ואם במלואה.
