לפני 10 שנים. 27 בינואר 2014 בשעה 0:50
מכל הכיוונים, שלפעמים אני חוששת שלא אשרוד את זה. אז אני כותבת כאן. כאילו כדי לתעד את זה, אבל בעצם שיהיה לי זכר.
לא שיש לי רצונות או כוונות להרוג את עצמי, חס וחלילה, אבל החיים שלי כל כך מטולטלים כרגע, שאני פשוט מפחדת, פחד בריא והגיוני, שאמות. מרגישה כאילו אני בסירה קטנה בים סוער, בסערה הכי גדולה ועצבנית שיכולה להיות.
אני כותבת, אבל אני לא באמת חושבת שמישהו יכול להבין איך אני מרגישה עכשיו. זה מעבר למילים. וזה קורה עכשיו, בגיל 37.
ואני מרגישה כמו ילדה בת 4.
כל השואות שאיימו עלי אי פעם- מרימות ראש.
