סופרפוזיציה

הגבר הזה הוא קוד סגור.

אני לא מצליחה להבין אותו בכלל, הוא לא מזכיר לי אף אחד שאני מכירה. הוא מופנם מאוד, ביישן, אבל לא חלש. אולי הוא פשוט זהיר, אני לא יודעת. מה שבטוח, הוא מאוד חכם.

מדי פעם הוא אומר איזה משפט שמאפשר לי לקלוט משהו ממש קטן עליו, מרחוק. מרגישה שאני חולבת ממנו מידע על עצמו, מנסה לקלוט אותו איכשהו, להכיר אותו, למפות...

אני דברנית ופתוחה, הוא סגור ומופנם. אבל הוא רוצה קשר. בדרכו שלו הוא יוזם, הוא מראה. אבל כל הדברים האלו הם משניים. כי מדי פעם הוא עושה את הדבר הזה שיכול לגרום לי להתאהב ברגע- הוא מגלה חום אנושי. זה במבט, חיוך, קול. אני פראיירית מוחלטת של התכונה הזאת. היא ממוססת אותי לחלוטין. קצת מהחום הזה ואני מוכנה לעשות הכל, הכל. אבל אני לא חושבת שהוא רוצה משהו. רק להכיר אותי.