ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

סופרפוזיציה

כשנבדוק נגלה מה קורה בפנים.
לפני 8 שנים. 16 במרץ 2016 בשעה 20:24

וואו. אתם יודעים, הרגע תפסתי את עצמי. ניסיתי לנתח משהו שאמר ולהסיק מזה מה יעשה לו טוב. מה אני צריכה לעשות, איך אני צריכה להתנהג, כדי לתת לו מה שהוא רוצה בקשר. 

אבל מה עם מה שא נ י רוצה? למה אני מנסה להיות משהו שאני לא כדי שהוא ירצה אותי. לא לא לא. הייתי שם בעבר, וזה מעולם לא הוביל למקומות טובים. אני ניסיתי להיות מה שאחרים רצו וחשבתי שהם ינסו להיות מה שאני רוצה, אבל הם פשוט נשארו עצמם. כמו שצריך. אז גם אני אשאר עצמי. די, די עם הטריקים האלו. די עם הנסיונות להתחבב. הרי אם הוא ידחה אותי אחרי כל המאמצים, ארגיש נורא.

 

פשוט להיות עצמי. זה צריך להיות המיקוד שלי. פשוט אישה שמכירה גבר. עייפתי מכל השטויות האחרות. אני צריכה לפעול מהמוקד הפנימי של עצמי והפאזל של החיים שלי כבר יסתדר נכון מעצמו. ההצמדות לפרטים הקטנים גורמת לי לסטות מהנתיב הישר. רק אם אני מסתכלת לאן שאני רוצה להגיע אני מצליחה להגיע לשם והדרך מסתדרת מעצמה. ככה זה בשיעורי הנהיגה ונדמה לי שאני יכולה להסיק מזה גם לחיים. 

יעל t​(נשלטת) - זה לא פשוט אבל את צודקת. העצמינו האמיתי לא יכול להיות מושתק או מדוכא וגם לא צריך. אם מדכאים אותו הוא מדכא אותנן
לפני 8 שנים
Syat I Afterwind - אני מסכים איתך לחלוטין, ומזדהה מאוד מאוד. :)
לפני 8 שנים
מאמא קפיץ​(שולטת) - אני חושבת שצריך למצוא את שביל הזהב בין התפשרות על עצמנו לבין חוסר איכותיות מוחלט מהצד השני. הבעיה אצלי ואולי גם אצל זה שאחרי כמה פעמים שאני מתפשרת אני מאבדת את עצמי.
לפני 8 שנים
מאמא קפיץ​(שולטת) - *איכפתיות
*אולי גם אצלך

לפני 8 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י