ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

סופרפוזיציה

כשנבדוק נגלה מה קורה בפנים.
לפני 8 שנים. 2 באוקטובר 2016 בשעה 20:02

שכתוב לו בפרופיל שהוא מעוניין בשליטה "במיטה בלבד, כמובן". עכשיו אני, אין לי בעיה עם המיטה בלבד. יש לי בעיה עם הכמובן. למה כמובן? 

 

תמיד הרגשתי שפה בכלוב יש נטיה לעקם את האף על כל מה שהוא לא במסגרת ה-"כמובן" הזה. כאילו שלרצות להשלט בעוד זמנים חוץ מאשר בסיטואציה מינית, זה דבר פתולוגי יותר מלרצות לחטוף סטירות ושיזיינו אותך חזק תוך דיבור מלוכלך. 

 

כשנכנסתי לתחום, לפני שהיה את ה "כלוב", היה לי רק את הסוטה ההוא שהכרתי בג'יי דייט. יצאנו שלושה חודשים רק על בסיס זה שבדייט הראשון שלנו כל כך נבהלתי מהכיעור שלו שהשתכרתי ואז סיפרתי לו שאני מפנטזת על אונס. הוא היה הקינקי הראשון שלי. והיה את הקטע הזה, שיום אחד הוא אומר לי במיטה: "תקראי לי מאסטר". טוב, קראתי לו ככה פעם-פעמיים, ואז הפסקתי. הרגשתי מרומה. אמרתי לו שזה שקר, הוא לא מאסטר שלי, איך הוא יכול להיות מאסטר רק במיטה? ואז הוא פצח בנאום שלם על איך מה שאני רוצה זה פתולוגי, ואיך ההורים שלו בזוגיות שוויונית מאושרת, ורק ככה זה יכול לעבוד. וחוץ מזה אני צריכה טיפול. טוב, לא קראתי לו מאסטר יותר. שיקפוץ לי. 

 

אין דבר אחד נכון יותר מהשני, וזה לגיטימי באותה מידה לרצות להגביל את השליטה לחדר המיטות ולרצות להרחיב אותה לתחומים נוספים. אני לא זקוקה לכך שאדוני ישלוט בחיי כי אני לא מסוגלת לשלוט בהם לבד. אני זקוקה לכך כי זה מעיף אותי הכי רחוק למעלה. כל חלק ממני- גוף ונפש. 

 

אז עשו טובה- תורידו את ה-"כמובן". 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י