אתן קישור לפוסט שהגבתי עליו ואז אעתיק לפה את התגובה, שהרי דבריי הם דברי אלוהים חיים! סתם, נו. אבל אם בכל זאת טרחתי והשקעתי וזה משהו שחשוב לי, אז יאללה, מה'כפת לי.
פוסט העוסק בשליטה "אמיתית":
הקצוות השונים בשליטה
https://thecage.co.il/blog/userblog.php?blog_id=87333&postid=571927
התגובה שלי:
וואו, בנית דיכוטומיה ממש רצינית פה... קודם כל, זה נהדר שאת יודעת מה שאת רוצה. מה שפחות התחברתי אליו הוא שאת אומרת שכל מה ששונה לא שווה, או "לא אמיתי". אני יכולה לספר לך את החוויה האישית שלי: אני באופן אישי הגעתי לעולם הזה מתוך פנטזיות אונס, חטיפה והכנעה. יש משהו מאוד מאוד מדליק בעיני בדברים שנעשים בכוח, ואני תמיד מפנטזת על זה. בפועל, אגרסיביות כזאת מצד השולט לא עושה לי טוב. היא מחזירה אותי למקומות נוראיים. היא גורמת לי להתנתק. היא מכניעה אותי כל כך שלא נשאר ממני כלום. אני נמחקת. וזה לא דבר טוב בכלל, היות שבכל זאת יש לי תשוקה לחיות. בבדס"מ למדתי להתחבר לנתינה אקטיבית. להנות מלרצות את השולט, מיוזמתי, מלשמח אותו. אני לא קיצונית כמו מה שתיארת, בקבוקי שתן וקיא, איכס... אבל עושה לי טוב להתחבר לאקטים קטנים של נתינה. אני מרגישה מצד אחד מועצמת, ומצד שני שפחתית. ואולי זה בכלל לא אמיתי. הרי השליטה בידי, אני זאת שנותנת ולא זו שלוקחים ממנה. אבל בסופו של דבר הכל עניין של התאמה. אם מי שאני איתו- עושה לו טוב לקבל את הנתינה הזאת, מבלי שיצטרך לקחת אותה בכוח, הרי שזה נפלא לשנינו. בכלל, אני בתור שולטת הייתי נעלבת אם הייתי צריכה לקחת הכל בכוח, במקום שירצו לתת לי ולעשות לי טוב. אבל זו אני, וזה האופי שלי.
אני מבינה את מה שכתבת ברמה הפילוסופית, ואני מקווה שאני לא "נשלטת בלאי" בגלל שאני לא אוהבת שרומסים אותי:)
