לפני 7 שנים. 16 באוקטובר 2016 בשעה 12:41
בחיים לא הייתי מסיימת את ההקלדות של העבודה לפני כניסת החג.
אתה ידעת את זה. הייתי נסחבת ומורחת, לפחות עד הלילה אם לא עד מחר באמצע היום.
אז הכרחת אותי לשבת ולסיים.
כדי שיהיה לי זמן שלי, רק שלי, מופרד מהעבודה. כמו שצריך. בראש שקט.
כי מגיעה לי שפיות הדעת ומנוחה אמיתית.
לפעמים זה הדברים הכי קטנים שאתה עושה, שמעוררים בי את אסירות התודה הכי גדולה.
שגורמים לי להבין עד כמה אכפת לך ממני.
תודה...
