לפני 7 שנים. 5 בנובמבר 2016 בשעה 21:43
האדון שלי הוא חכם וטוב לב ויפה ומצחיק ואנושי. הוא לא מושלם, והוא לא יהיה אף פעם. הוא לא אדון פלקט. הוא גבר, על הטוב ועל המאתגר שבו.
הזמן איתו מטלטל ועוצמתי. לפעמים אני מאושרת לחלוטין ולפעמים קשה לי יותר, אבל זה תמיד עוצמתי. והרגש שלי תמיד מונח לפניו פרוש, שקוף. אני הכי פגיעה כשאני איתו. ואני רוצה את זה כך.
זה הדבר הכי אמיתי שהיה לי מזה שנים, אולי אי פעם, ואני אסירת תודה.
