לפני 7 שנים. 7 בנובמבר 2016 בשעה 21:53
אני ממש ממש מחוייכת.
קצת כי עכשיו כולם כאן יודעים מי זה האדון הגבר והאדם האהוב כל כך שכבר תקופה לא קצרה נכתב כאן בבלוג.
והרבה בגלל ש... נו. אומרים שבגלל זה הקדמה לדבר רע, אז מפני... מפני שאתה אתה. משום היותך.
אני עדיין קצת מקולקלת, אתה יודע. לפעמים אני מרגישה דברים ממרחק, כמו דרך מסך עשן, לפעמים בדיליי. אני גם חושבת שאני קצת בספייס עכשיו. העיניים שלי מצועפות ורכות רכות...
אבל אני יודעת דבר אחד: מפחידה ככל שתהיה הקרבה הזאת, התקווה הזאת, אני שמחה שאתה בחיים שלי. אני שמחה וגאה להיות שלך.
תודה על המתנה, אדוני }{
