לפני 7 שנים. 22 בנובמבר 2016 בשעה 17:34
מה עדיף, לעשות משהו מתוך כניעה לך, או לעשות אותו כי אני מבינה שהוא טוב לי?
ואולי הכי טוב לעשות אותו בשבילנו, כמו רוב ההוראות שלך, למעשה. דברים שהם למען שנינו, כיחידה אחת.
הכי קשה בעולם להודות בטעות, הכי קשה בעולם להכנע. אני מבהירה בזאת שאני לא סמרטוט וכנראה שתמיד אצרח וארטון בדרך למטה. אולי עם הזמן פחות, לא מבטיחה כלום.
אבל פתאום אני מוצאת את עצמי רוצה לעשות את מה שאמרת. המחשבה עולה בי פתאום ברכות, כאילו היא שלי, ואז אני נזכרת שבעצם- הרעיון בא ממך.
פתאום אני מתענגת עליה. פתאום אני רוצה לנסות לתת לך, כמו שאתה נותן לי. לא למענך. לא למעני. למעננו.
אתה משנה אותי בדרך הכי יסודית שאפשר. אני אוהבת את זה.
