לפני 7 שנים. 9 בינואר 2017 בשעה 19:24
זה לא עצוב שהכי אני אוהבת לישון?
כל יום עבורי הוא מאבק. הערות היא מאבק. בכל יום אני נאבקת קצת, ואז נחה.
גם אם טוב לי אני נאבקת, מהפחד שיעלם.
ואם אני בחופש אני נאבקת להנות.
הייתי רוצה שיבוא יום ובו החיים לא יהיו מאבק. הייתי רוצה פשוט לזרום ולחיות.
פשוט להיות כאן.
אולי זה עוד יקרה.
*ככה זה כשחיים כמו שפן, ופוחדים מכל סכנה- מדומה או אמיתית*
