אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

סופרפוזיציה

כשנבדוק נגלה מה קורה בפנים.
לפני 7 שנים. 2 במרץ 2017 בשעה 4:55

האמת שנמאס לי שקשה. למה הכל חייב תמיד להיות קשה לי? למה לא יכול להיות קל, זורם? 

כל הזמן אני צריכה לעבוד, קשה. בארץ הזאת חייבים לרוץ כל הזמן, בכל הכוח, כדי להשאר באותו מקום... 

 

חלמתי על אבא, שזה טוב. זה אומר שרגשות משתחררים. לא קפוא בכלל כמו שחשבתי. 

 

אבל אני רוצה שדברים יסתדרו לי כבר. שעולם הרגש יסתדר לי. ואז החיים. שאוכל לשעוט קדימה.

 

נמאס לי שקשה. פשוט נמאס. 

Dark Artist​(שולט) - מדמים פעמים רבות את החיים שלנו על פני הארץ לגיהנום. כמעט כל החיים שלנו מתרוצצים כמו עכברים בתוך מעבדת ניסויים אחת גדולה.
בבדס"מ בכלל כשחיים בתעצומות רגש גדולות, כך גם נפילות המתח שלאחר מכן מאוד מתישות ומפילות.
מאחל לך שדברים יסתדרו והחלקים יפלו במקומם. נשיקות וחיבוק.
לפני 7 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י