ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

סופרפוזיציה

כשנבדוק נגלה מה קורה בפנים.
לפני 7 שנים. 3 במרץ 2017 בשעה 16:01

היא כתבה, "למה היא חוזרת שוב ושוב ושוב"? 

 

אני תוהה, אם ניתן פשוט להחליט לא להיות אומללה. אנשים אוהבים לומר שכן. שהכל עניין של החלטה.

אני יודעת שאפשר להחליט להיות אומללים. להתמסר לאומללות. לא לנסות להלחם בה. אבל ההיפך? אם אחליט שאני לא אומללה, אם אכריח את עצמי לעשות דברים, ללכת לאירועים, באמת לא אהיה אומללה? או שפשוט אהיה שם בגופי אבל לא בליבי, אבהה מולי בלי לראות ממש, ואחוש ריקה ובודדה? ובסוף כל זה אחזור הביתה לריק, ואפול שוב לריק שבתוכי? 

אני לא באמת רוצה באומללות הזאת. אני לא רוצה בתבוסתנות הזאת. אבל לפעמים, כשאומללים שוב ושוב ושוב, זה אומר שנלחמנו שוב ושוב ושוב, הכי חזק שיכולנו, והפסדנו. בכל פעם מחדש. 

A v​(שולט) - בעיני אומללות זה סוג של רחמים עצמיים.

נלחמת הכי חזק ולא הצלחת. זה רק אומר שאת צריכה שוב להילחם בה,אולי להערים עליה. אולי ללכת על זה מכיוון שונה.

בהצלחה.
לפני 7 שנים
Sparkit - שום רגש לא יכול להשמר בשיא כוחו למשך זמן רב. פעם חברה שלי נכנסה להתקפי חרדה ואמרה לי שהיא תמיד ממלמלת לעצמה שתכף זה יעבור. הכל עובר. לא משנה כמה חזק ונצחי זה מרגיש.
לצאת ולבנות חוויות חדשות עוזר, אבל גם לתת לעצמך זמן להרגיש רע חשוב בשביל למנוע הדחקה. בקיצור, כשיש לך הזדמנות לצאת ואת מרגישה יכולה יותר מיום לפני, זו בחירה שלך לצאת :)
לפני 7 שנים
פייה{O} - אני מאמינה שיש אנשים שיש להם נטייה ליותר דכאון, חרדה ובאופן כללי אומללות, בין אם זו נטייה גנטית או סביבתית או קרוב לוודאי שילוב שלהן.
ועם זאת אני לגמרי מאמינה שיש לנו את היכולת להתגבר על הנטייה ולנתב לעצמינו את החיים.
רק מה לעשות, כפי שכאלו עם נטיה לסכרת צריכים לשמור על דיאטה יותר בדבקות או כאלו עם סרטן תורשתי צריכים יותר בדיקות סקר,
כך כאלו עם נטיה לאומללות צריכים יותר עבודה נפשית בדרך.
לפני 7 שנים
a מק - סוכרת*

זה שטחי ולא אינטילגנטי במיוחד לדרוש מאדם פגוע פשוט להתגבר על זה.
זה כמו לדרוש מחולה סרטן לחייך את הסרטן החוצה.
להכריח את עצמך ללכת למקומות ולחייך רק מראה עד כמה האנשים האלה לא מתקרבים בכלל להכיר את המקומות האלה.
פצע נפשי כמו כל פצע, צריך לנקז ולחטא ואז לעזור לו להגליד.
אם לא עושים זאת באמת נידונים לחזור על אותן טעויות שוב ושוב ולחוש את אותו כאב. ולזרוק את הפוגע המקורי (בנקרה שלך אבא) על כל סיטואציה שלא תבוא. לפעמים תוך ניתוק ממש גדול מהמציאות האמיתית. אבל קשה להלחם בכוחן של הצפות רגשיות בזמן אמת. באוטומטים שלנו.
צריך להיות מאוד מאוד אמיץ וכנה עד אכזריות עם עצמך על מנת לחשוף מה באמת עומד מאחורי כל כאב ומאחורי כל ריטואל הרסני. לא חר מכן לתכנן תוכנית פעולה. צריך ביטחון עצמי גבוה ביכולתך להלחם ולנצח. את עצמך. לא להתמסר לשקיעה, ללמוד ממנה. שינוי אמיתי מגיע רק מלמידה. לא מקוסמטיקה של תלכי ותחייכי.
ומחוויות חיוביות עוצמתיות מתקנות. הבעיה שלך היא שאת מראש מנתבת את עצמך לגברים שלא יעניקו לך אותן. האחריות מוטלת עלייך לפרק את זה ולהבין למה. ואז למצוא גבר עוצמתי שבאמת יבין אותך ובאמת יהיה בו את המגע המרפא. לא יודע אם יש תחליף לחוויות רגשיות חיוביות עם אנשים שיכולים לספק לנו אותן. אבל קודם כל צריך לדעת היכן לחפש.
לפני 7 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י