אני אוהבת אותם מנומסים, סטייל חו"ל. למעשה, מנסיוני, את אלו מחו"ל אני הכי אוהבת. מנומסים, מכבדים, דומיננטים. יודעים מה הם רוצים, ובעיקר- גורמים לי לרצות לתת להם את זה. אין דבר שכיף לי ומסחרר אותי יותר מלהרגיש שאני, לגבר הזה, רוצה להתמסר. שאני רוצה לגרום לו להיות מרוצה.
טוב, טוב... מדי פעם אני מקבלת תלונות, שהבלוג שלי נורא מבלבל. שא נ י נורא מבלבלת. אנשים אוהבים דברים צפויים. אבל אני מורכבת. והבלוג שלי תופס בכל פעם רגע אחר, תחושה אחרת, ומנציח. כן, אני יודעת שזה מרגיז לראות בכל פעם רק חלק קטן בפאזל במקום תמונה שלמה המוצגת בנוחות. מה לעשות. זה הבלוג. תתמודדו או אל תקראו:)
אמרתי כבר שאני אוהבת דומים סטייל חו"ל? גררר.... אוף. נורא. אני עוד זוכרת איזה כיף היה לפני שלוש שנים כשהייתי בפסטיבל הפטיש באנגליה. דומים בריטים ואירופאים מ ג נ י ב ים!!! ובעיקר, רוצים ללמוד ולהתמקצע. כן, אני אוהבת גם את הגיקים. בחיים אני לא אשכח את הדום שאמר לי לשכב ולעצום עיניים, לקח שני להבי ענק חדים, והעביר לי אותם על הצוואר, ממש קרוב לעור. הקול שנשמע, של הלהבים שמתחככים זה בזה ממש סנטימטר מהעור שלי... אחת החוויות המשובחות. אפילו שנמשכה רק לרגע:)