אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

סופרפוזיציה

כשנבדוק נגלה מה קורה בפנים.
לפני 6 שנים. 10 בספטמבר 2017 בשעה 18:03

אני מתגעגעת אליך. אני מתגעגעת לחדות של הנוכחות שלך לידי. לבהירות, לחד משמעיות שבה. אני יודעת שאם אתה מחזיק אותי, אתה עושה את זה חזק וברור. זה לא ליטוף שמתחרט באמצע. אתה מושך אותי אליך ופשוט מחזיק אותי שם, עד הודעה חדשה. 

אני מתגעגעת לעובדתיות שבה אתה מעז לגעת בי בכל מקום. בלי לשאול, בלי לבקש. ברור לך שזה שלך. 

אני מתגעגעת לידיעה שאיתך אני לא נרדמת. אתה מחזיק אותי ערה, נוכחת, חיה. 

אני מתגעגעת אליך, באמת. אז אולי תחזור כבר??? 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י