לפני 7 שנים. 12 בספטמבר 2017 בשעה 17:54
פעם, לפני הרבה
הרבה
הרבה זמן,
היה מישהו שראה אותי.
הייתי צעירה אז,
ובכל זאת הוא ראה אותי.
הוא אמר שכל דבר שאני עושה,
אני עושה בכובד-ראש,
ואפילו כשאני צוחקת,
העיניים שלי,
נשארות עצובות.
כך הוא אמר.
אתה יודע, אני סערה.
סערה שמנסה להתחפש לענן.
ואני קצת צינית, קצת מתנשאת,
מאוד נבוכה, אתה יודע.
הרגש שלי הוא סערה
שסגורה בתוך בקבוק.
ואם אני צינית- זה בכוונה.
ואם אני כנועה- זה בכוונה.
כי אין דבר שאני מסוגלת לעשות,
שלא ברצינות.
אתה יודע, אני סערה.
וכמו כל סערה,
מה שאני באמת רוצה לעשות,
באמת באמת רוצה לעשות,
הוא לצאת משליטה.
אתה יודע.
אתה הרי יודע,
אני סערה.