סופרפוזיציה

פריצת דרך בהורות: "אז שהילד יבכה קצת". לילה שלם החזקתי אותו על הידיים, בלי דקה מנוחה. רק בתנוחה אחת. בכל פעם שביקשתי להחליף תנוחה למנוחה יותר, להשתרע קצת או אפילו לשבת בצורה קצת יותר נוחה במקום זקופה כל הזמן, פרץ בבכי תמרורים. החזקתי אותו עם אחותו ובלעדיה כל הלילה. במיטה הוא לא מוכן. בטרמפולינה צורח. ואני רואה שהוא מת לישון, גמור, אבל נלחם. בשבע בבוקר, בלי דקה שינה, נשברתי. הנחתי אותו בעריסה, על הבטן, ולקחתי אותו לחדר אחר, שלא יעיר את אחותו. בכה חמש עשר דקות ונרדם. אחר כך ישן ארבע שעות כמו בול עץ. ושנינו עמדנו בזה בכבוד.