לפני 4 שנים. 11 בספטמבר 2019 בשעה 19:01
חשבתי היום, ולא בפעם הראשונה, כמה שאני מתגעגעת לחיים הישנים שלי, בהם הייתי חופשיה. הייתי צריכה תזכורת חיצונית ממי שהכירה אותי אז, שבכלל לא הייתי מאושרת. החיים שלי היו נטולי משמעות והייתי בסכנה לשקיעה בדיכאון קיומי. יש אנשים שמסוגלים לחיות רק עבור עצמם ולהיות מאושרים. אחי הוא כזה. אבל הדנא הפרטי שלי מתוכנת לחיים למען האחר. אחרת אני לא מוצאת משמעות, וללא משמעות אני נגמרת.
