סתם. לא באמת. סתם בא לי לכתוב על מחזור.
מאז שילדתי אני מרגישה שאני תמיד במחזור או שניה לפניו. זה הדבר הכי מעצבן בעולם. לפני כן היה לי מחזור של יומיים שלושה. עכשיו זה שבועיים שלושה. הכי מעצבן (טוב, בין השאר), שאני כל הזמן מרגישה שיש לי קקי. אבל אני יושבת ויושבת וכמובן לא יוצא כלום, כי אין לי קקי. רק מחזור שמנסה לצאת. בלעעע....
הילדים קמו בבכי תמרורים שעוד שניה העולם נגמר. ביחד גם. החלפתי, האכלתי,שמתי בעגלה, נדנדתי קלות, והלכתי לארגן כמה דברים בבית. צריך להוציא עז ממתוק. באמת, כמה שהם בכו חזק קודם, הם נרדמו טיק טק. אבל אני ממש לא מבסוטה מהבקבוק באמצע הלילה. הסברתי להם, אבל עניין להם את קצה הזרת השמאלית.
יש לי קולגה בעבודה שהביאה לי יומן אושר. זה מין פנקס קטן שאני אמורה לרשום בו מחשבות חיוביות. גועל נפש ממש, אני אוהבת להתמרמר! אבל בגלל שאני קצת מאוהבת בה, התחלתי לרשום. כך נפלו גיבורות.
תתמרמרו במקומי, מישהו צריך להמשיך את המסורת.
