לא פעם כשאני ניצבת בפני בחירות משמעותיות אני מרגישה כמו ילדה בחנות ממתקים כשאפשרויות כה רבות ניצבות מולי צבעוניות ססגוניות קורצות ומזמינות, כל אחת מזמינה והקושי להחליט רב. כמו מרבית בני האדם גם לי חשוב להרגיש נאהבת, וזה לא ממש חשוב על ידי מי – הורים חברים או בני זוג. אני רוצה להרגיש נחשקת חשובה ואהובה. אני מוצאת את הרדיפה שלי אחר מושג שהוא אמורפי למדי, כה אמורפי עד כדי קושי להגדירו - תמוהה. הרי למדתי כבר מזמן שאת מרבית הדברים החשובים אנחנו פורטים לפרוטות מתוך הנסיון הרציונלי להבין אותם עד תום, את האהבה אני מאד רחוקה מלהבין. יש בהצהרה אודות אהבה אלמנטים שמשאירים אותי פגיעה – אין לי שום דרך לצפות מה תהיה התגובה של הצד השני לאחר שחשפתי נדבכים משמעותיים מתחושותי. וכשהחלטתי את אחת מההחלטות החשובות שלי, החלטתי לבטא אהבה מתוך תחושה של השלמה עם התחושות והרגשות שלי, להשאיר את החשבונות בצד.
זאת בחירה שגורמת לי להרגיש מוגנת יותר מאלחשת את הכאב ואולי גם קצת מטשטשת טעמים.
לפני 16 שנים. 13 בדצמבר 2007 בשעה 20:15
