לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

מקום לקישקעס

הצצות חטופות לקרביים שלי.

22

לפני 16 שנים. 20 ביולי 2008 בשעה 15:04

בשבועות האחרונים שהם אותם שבועות שמקדימים את יום ההולדת שלי אני דואבת. שוכחת דברים שקבעתי, מעליבה את הקרובים אלי ובעיקר קצת לא מכירה את עצמי. מבט חטוף במראה והאני שנגלית אלי, ממורמרת ומתוסכלת אבל גם אוהבת ומבוהלת. הזמן שלי אוזל ואני צריכה להחליט על הצעד הגדול הבא וגם הצעד הכי גדול. אותה החלטה שאם אתחמק ממנה אחטא לעצמי אבל טומנת בחובה סיכונים רבים.

Lady Izadora​(שולטת){השד} - מכירה את השבועות האלה גם אני בתוכם עכשיו
מאזן האימה אני קוראת להם .
לפני 16 שנים
עמיחי​(אחר) - וכי מדוע לפני יום ההולדת את דואבת?
היש סיבה שלא תהיי שמחה וגם צוהלת?

האם את חשה כי עברה לה עוד שנה והיא נדמה לך כמוחמצת? כאשר למעשה צברת לך ניסיון של עוד שנה את עצמך טוב יותר לדעת וכשתחליטי על צעדך הבא נכון יותר תוכלי לגעת?

וגם אם טעית לא קרה דבר נורא, הרי מן הטעות לומדים כך שתהיי עם עצמך הרבה יותר שלימה לקראת יום הולדתך הבא...

בהצלחה
לפני 16 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י